בשנת 1994 הגיע אורן כץ לשכונת נווה צדק – והתאהב בה. "ראיתי את הבתים היפים, הארכיטקטורה המיוחדת, האנשים שמכירים אחד את השני. הקסם של האיזור עם האווירה הייחודית מצאו חן בעיני והחלטתי לפתוח בנווה צדק משרד תיווך. כולם חשבו שאני משוגע, כי באותן שנים נווה צדק נחשבה לשכונה מוזנחת ובעלת תדמית בעייתית. אבל אני ראיתי את הפוטנציאל. בשנה הראשונה ישבתי במשרד וכמעט לא הייתה תנועה. את הזמן העברתי בעיקר בחיפוש נכסים וקשרים עם התושבים הוותיקים, אנשים חמים, בתי כנסת עתיקים, אווירה של שכונה, שאין שנייה לה, עד היום, בכל תל אביב. אותם אנשים הם אלה שהביאו את הנכסים הראשונים למשרד, שמוקם אז ברחוב שרעבי בנווה צדק, כמו בניין קטן למכירה".
בד בבד החלה עם השנים תנופת בנייה באיזור שכונת נווה צדק וסביבתה. תיאטרון "ירון ירושלמי" קבע כאן את מושבו, וכמוהו להקת בת-שבע המפורסת, האיזור כולו החל להתפתח. במקביל, תושבי חוץ הביעו עניין בשכונה שהלכה והתפתחה, ומצאו בה עניין מיוחד כי הם ראו בה את הרקע האירופאי, הבתים הנמוכים עם גגות הרעפים, הקרבה לים, בתי הקפה והמסעדות שהחלו לקבוע כאן את מושבם, חנויות עיצוב, בוטיקים ועוד. לאט לאט אפשר לראות איך החנויות הוותיקות של הסנדלר והחייט נמצאות ליד החנויות המודרניות וליד בתי הקפה בסגנון צרפתי ואחרים. כל אלה הילכו קסם על התושבים החדשים שהרגישו שהם חיים בכפר בתוך העיר הגדולה".
מה היה הפרויקט הראשון המשמעותי שלך בנווה צדק?
"בשנת 1995 פנו אלי בעלי הקרקע של עמותת "כל ישראל חברים" (כי"ח) וקיבלתי את פרויקט "משכנות סוזן דלל" פרוייקט מגורים שהם היו שותפים בהקמתו ושיווקו. באותה תקופת זמן שיפצו גם את רחבת סוזן דלל והתחילו לפתח את כל איזור נווה צדק.
האם אתה התגוררת באותו זמן בשכונה?
"בוודאי. אני תושב השכונה כל השנים הללו. עברתי מספר דירות וכיום אני גר בשכונה עם בת זוגתי וילדיי. כולנו, כמו יתר התושבים בנווה צדק, נהנים מבתי הכנסת, מרכז קהילתי שמציע פעילויות מגוונות לילדים ולכל המשפחה, חנויות בוטיקים של אופנה, גלריות לאומנות חנות טבע אורגנית. בנוסף, אווירת הכפר בשכונת נווה צדק נוצרת גם מהעובדה שאין רעש בשכונה, אין תנועה של אוטובוסים, בגלל הרחובות הצרים, אין חניה על שפת הרחוב. וכמובן שכולנו נהנים מחיים בהרמוניה עם השכנים הוותיקים והחדשים".
ערך הדירות עלה במאות אחוזים
מהבחינה הנדל"נית נווה צדק היא תופעה נדירה שאין לה אח ורע במדינת ישראל. ראשית, שכונת נווה צדק הוכרזה כשכונה לשימור ובמסגרת זאת חלים על הבתים בשכונה כללים וחוקי תכנון בנייה מחמירים הכוללים מגבלות שונות שמטרתן לשמור על הציביון הארכיטקטוני של השכונה. למשל, בשכונת נווה צדק לא מותרת בנייה לגובה – הבניינים בשכונת נווה צדק יכולים להתנשא עד לגובה של 3 קומות לכל היותר. לכל הבתים בשכונה, ישנים וחדשים כאחד, גגות רעפים, כדי לשמור על מראה אחיד שמשחזר את המראה המקורי של הבתים. אין לצפות את הבניין בשיש או באבן אלא בטיח צבעוני ים תיכוני, מתוך קטלוג צבעים שאושר לשימוש. על החלונות של הבתים להיות בעלי תריסי עץ או פרופיל בלגי, כדי להתאים את העיצוב לסגנון הים-תיכוני המאפיין את השכונה.
המראה יוצא הדופן של הבתים היפים הביא, כאמור, לשכונה תושבים רבים שהתאהבו בה מייד. אלה הפכו את השכונה לפנינה נדל"נית וערך הדירות קפץ בשני העשורים האחרונים במאות אחוזים. "ב 1994 יכולת לקנות בנווה צדק בית פרטי במחיר בין 20 ל-100 אלף דולר", אומר אורן כץ. "היום אותו בית עולה בין מיליון דולר ל 2 מיליון דולר. כלומר, פי 20 בממוצע! גם מחירי השכירות עלו ואם לפני כ 20 שנה יכולת לשכור דירת 3 חדרים בשכונה ב 400 דולר, מחיר שכר הדירה היום לדירת 3 חדרים בנווה צדק עומד על 1600 דולר, בממוצע".
איך אתה מסביר את המחירים הגבוהים הללו?
"יש היצע מועט מול ביקוש גבוה מאוד. מבחינת היקפי הבנייה, לא נותרו כמעט מגרשים פנויים לבנות עליהם בנווה צדק. אם בתחילת הדרך הייתי צריך לשכנע אנשים לבוא לגור בנווה צדק וזה היה מאוד קשה, היום כשנווה צדק נמצאת בשיאה, והיא מטופחת ויש בה כל מה שמשפחה צריכה (גנים, בתי ספר, שירותים קהילתיים), היום אני לא צריך לשווק את השכונה – הלקוחות באים מיוזמתם. תפקידי, כמתווך ובעלים של משרד תיווך, הוא למצוא עבורם את הנכסים המתאימים ולגשר על פערי המחיר, אם ישנם. אולם, מבחינת נפח והיקף הבנייה בשכונה – נווה צדק הגיעה למיצוי תנופת הבנייה.
בעתיד, תהיה תחלופה של אוכלוסיה בין הדירות אך מי שירצה לגור בנווה צדק ולא ימצא דירה בשכונה עצמה, יוכל לבחור לגור בשולי נווה צדק, למשל בשדרות רוטשילד ממערב, באיזור הים או באיזור שוק הכרמל. תושבי חוץ מעדיפים לעיתים את בנייני היוקרה שנבנו בסמוך לשכונת נווה צד, למשל מגדל נווה צדק מדרום, וויט סיטי מצפון ורוטשילד 1 ממזרח, כי הם מציעים בנייה בסטנדרטים גבוהים מאוד, חדר כושר, ספא, בריכה, שירותי שמירה 24/7, חניה תת קרקעית ועוד".